Adi Shemesh

החברות הגדולות אינן עוסקות ביצירת ערך עבור אף אחד מלבד המכניסים לכיסיהם. אלו חברות שזכות קיומן מושתתת על חידוד ושכלול היכולת לקחת כמה שיותר, ולתת כמה שפחות. ״הכנסות מול הוצאות״ נוהגים לקרוא לזה. מקסום רווחים קר ודורסני בו המטרה היא עליונה וכל השאר יכול להידרס. איזה ערך אתם רואים פה? מה החברות הגדולות ביותר עושות עבור האנושות? מה המושכים בחוטים מוכנים לעשות למען הכסף? עד כמה הם מוכנות לפגוע בצרכנים לטובת המטרה העליונה? עד כמה מוכנים להתנגד העובדים במחיר פרנסתם?

לעומת הדורות הקודמים, הדור של היוצאים לשוק העבודה כיום, כבר מבין היטב שעבודה קשה לא תביא אותו רחוק… הצעירים מביניהם, מבינים שאפילו שיטת ה work smarter not harder, כבר לא תעזור להם פה. לעבוד חכם- אפילו זה כבר לא מספיק. במילים אחרות, המשחק הזה, שמתפתח לנו פה לאורך מאות שנים, מתכנס לקראת סיומו. הדור של היום, כבר מתחיל להבין את חוקי המשחק כי הוא חווה את ההפסד על בשרו…

כלכלת החוב שמכלה את עצמה, מראה שהבנקים הוותיקים בארץ בקריסה מתקדמת - כולם. כל הבנקים הותיקים התרוקנו מכספי הלקוחות כמעט לחלוטין, וכעת למעשה פשוט לא קיימים... הכל הבטחות על הנייר שלא שוות כלום ולא מגובות בכלום. וזו כשלעצמה- עבודה בעיניים. כיצד אנו מבינים שההבטחות הן על הנייר או על המחשב ואינן מגובות?