Adi Shemesh

לעומת הדורות הקודמים, הדור של היוצאים לשוק העבודה כיום, כבר מבין היטב שעבודה קשה לא תביא אותו רחוק… הצעירים מביניהם, מבינים שאפילו שיטת ה work smarter not harder, כבר לא תעזור להם פה. לעבוד חכם- אפילו זה כבר לא מספיק. במילים אחרות, המשחק הזה, שמתפתח לנו פה לאורך מאות שנים, מתכנס לקראת סיומו. הדור של היום, כבר מתחיל להבין את חוקי המשחק כי הוא חווה את ההפסד על בשרו…

כלכלת החוב שמכלה את עצמה, מראה שהבנקים הוותיקים בארץ בקריסה מתקדמת - כולם. כל הבנקים הותיקים התרוקנו מכספי הלקוחות כמעט לחלוטין, וכעת למעשה פשוט לא קיימים... הכל הבטחות על הנייר שלא שוות כלום ולא מגובות בכלום. וזו כשלעצמה- עבודה בעיניים. כיצד אנו מבינים שההבטחות הן על הנייר או על המחשב ואינן מגובות?

הבנקים, בני עשרות השנים, בקריסה, ובשלבים מתקדמים שלה. לבנק הכח לייצר כסף חדש- ולעשות ממנו כסף לעצמו ולבעלי המניות. והכסף הזה- הוא חוב. ואת החוב, אחרי כמה סבבים כאלה- כבר אי אפשר להחזיר. השנים עוברות, וממצב שכולם מפקידים בתחילה את כספם בבנק וכולם בפלוס, הבנקים מלווים יותר ויותר החוצה בריבית, יוצרים כך כסף חדש, ואיתו- את החוב הענק שאינו ניתן להחזרה. עשרות שנים כאלו, מביאות למצב בו לרוב המוחלט של האנשים, לעומת ההתחלה המדוברת בה כולם בפלוס, אין כסף בבנק, אלא חוב לבנק. ולבסוף- איך סוף כזה נראה?