איך המדינה מסתירה את מצב הבנקים וגורמת לאנשים לקרוס?
- Adi Shemesh
- 28 באפר׳
- זמן קריאה 10 דקות
עודכן: 28 באפר׳
במקום שהבנק ישלם- תרתי משמע.
נכתב ע״י עדי שמש, כלכלנית ואסטרטג לניהול פיננסיים,
פורסם לראשונה ב: 28.04.2026
איך המדינה מסתירה את מצב הבנקים וגורמת לאנשים לקרוס?
במקום שהבנק ישלם- תרתי משמע.
מאת עדי שמש
-
ולמי שפספס או רוצה שוב,
יש גם את המאמר הראשון בסדרה:
-
כלכלת החוב שמכלה את עצמה, מראה שהבנקים הוותיקים בארץ בקריסה מתקדמת - כולם.
כל הבנקים הותיקים התרוקנו מכספי הלקוחות כמעט לחלוטין, וכעת למעשה פשוט לא קיימים...
הכל הבטחות על הנייר שלא שוות כלום ולא מגובות בכלום.
וזו כשלעצמה- עבודה בעיניים.
כיצד אנו מבינים שההבטחות הן על הנייר או על המחשב ואינן מגובות?
הכספים לא שמורים. הם מלווים החוצה. זה כבר מספיק לא? או שמא התרגלנו שכך הדברים אז אנו מפספסים את האבסורד שבהם? תשאלו את עצמכם מה הפונקציה שהבנק ממלא עבורכם…
מתמטיקה פשוטה: החובות ללקוחות, לא נגררים לעתיד עד אין קץ. הם הולכים ומתנפחים בקצב הולך ועולה, בכח הריביות, עד שמגיעים הם להווה. על כל שקל אמיתי (חוקי) שהבנק מקבל בהפקדה, הוא נותן הלוואות שהולכות ומנפחות את הכספים שאחרים- צריכים להחזיר לו.
ואכן, יחס הרזרבה שקובע כמה מתוך הכספים בבנק מחוייבים בשמירה, הלך וירד עם השנים, וכעת הוא עומד על 0% על העובר ושב. במילים אחרות -אם תלכו לבנק ותבקשו את הכסף שלכם חזרה, לפי החוק- יכולים לסרב לכם.
כי הבנק לא חייב שיהיה לו ולו שקל אחד מכספכם בעובר ושב, או מכספי כל האנשים יחדיו! יחס 0%… למה? כי זה היחס שמשקף את המצב. (בפקדונות אגב, המצב לא מזהיר גם, ויחס הרזרבה עומד כעת על 0-6%)
ב-55 שנים האחרונות, באופן רשמי- אין שום גיבוי… ליטרלי. האמת והמצב הרי ידועים לכולנו. הרי ידוע לכולנו בעצם, שההבטחות הן על הנייר או המחשב ואינן מגובות. אין פה חדשות. פעם הכספים שלנו היו מגובים בזהב. כלומר- היו צריכים להחזיר לנו זהב בעבור כל כסף שיש לנו. היום אין כלום. והגיבוי של המדינה? במה היא תגבה בדיוק? בכספים שלנו? כספי המיסים? לא משנה מאיזה כיוון- אנחנו המשלמים.
אז למה עוד לא ראינו או הבנו שבנק מסויים קרס?
כי מפילים אחריות על אנשים פרטיים.
אבל למה???
כי האלטרנטיבה החוקית היחידה שהיתה פה בישראל לאנשים שרצו לתת ל״אנשי מקצוע״ ״לשמור״ על כספם כך שיהיה זמין לשימוש (נזיל) ובלתי תלוי בגחמות השווקים, היתה הבנקים. והאלטרנטיבה הזו- היא רמאות בידיעה. בידיעה בת אלפי שנים! אבל החוק מאפשר, להרוויח בגדול ועל חשבון האחרים. אז למה לא? ״לעזאזל המוסר כי גם ככה מישהו היה עושה זאת. לא?״
כי הכל אנשים. בעלי המניות המרכזיים- אנשים. הלקוחות- אנשים. וכולם מלווים ולווים- וכל אחד קובע ומסכים לתנאים. גם בהסכמה יש אחריות...
וכעת ההונאה קרסה. עכשיו- זה אנשים מול אנשים. מי יקרוס כאן? אנשים מאילו צד? מי ישלם את המחיר? בעלי המניות המרכזיים שמבינים את העניינים-מפילים את האחריות על האנשים הפרטיים. האנשים הפרטיים-לרוב בעלי מושג אפסי לגבי מה שקורה, וגם אם מבינים, בכח האינרציה ומתוך קושי- לא משתדלים למצוא אלטרנטיבה או גבולות פנימיים. (לכך נחזור בהמשך המאמר)
כי כמות הכסף הולכת וגדלה, בקצב אסטרונומי לעומת המוצרים והשירותים שכולנו מייצרים.
וכשהאינפלציה האמיתית מרקיעה שחקים, וכסף כבר לא שווה כי הוא לא יודע לקנות לנו ההמונים את מה שאנו צריכים-עוברים לכסף חדש. כך תמיד היה… תמיד! ולמי בדרך כלל אין מושג שכך קורה? ולמי קשה לחשוב שהאפשרות בכלל קיימת? לצי-בור. ומי הראשונים להבין את המצב? לא הצי-בור. ראשונים להבין הם אלו שמחזיקים בכספים. אלו ש״אמונים״ על כספי הצי-בור ושיודעים שכבר אין ממנו כמעט כלום, ושהוא כבר לא שווה כלום. הם אלו שמבינים שכל שנותר הוא בעיקרם המוחלט ההתחיבויות והחובות של אנשים לאנשים... נוסעים על אדים זו אנלוגיה טובה לשיקוף המצב. כולם פה כבר במלחמת הישרדות, וגם בעלי המניות הגדולים התחרותיים, שמבינים שיש פה גם מה להציל בשבילם עצמם, וגם המון להרוויח במעבר לאמצעי התשלום ושמירת ההון החדשים.
איך את.ה יודע.ת שלא משתמשים כבר בכסף אחר?
האם בעולם הבנקאות עדיין עסוקים ביניהם בכספים שבהם היינו מורגלים? האם הם עדיין עם שקלים? דולרים? יורו? או שמא הדגש עובר למקומות אחרים?
מי שישקיע את תשומת הלב והזמן להבין- ירוויח.
- מוזמנים להפיץ ולעזור לאחרים! -
אז על מי באמת אמורה ליפול אחריות על כניסת האנושות לכלכלת חוב, שבכל עת צריכה להגיע לסיומה חד משמעית? כאשר מובן כי היא כבר מיצתה עצמה ואף כילתה את כל אפשרויותיה לקיים רווחה ללפחות מחצית מהאזרחים? שלא לדבר על כך שגם אם אזרח 1 נותר ללא רווחה כי השיטה אינה שוויונית- זה לא מוסרי.
שיטה לא שוויונית בהכרח מעודדת אינדיבידואליזם ותחרותיות, שבהכרח מולידים רדיפת בצע.
ובפני מי אין שוויון? בפני החוק. כי החוק מאפשר לבעל המאה- להיות בעל הפעולה. לקנות רשיונות, עורכי דין, מתחרים, רגולציה חוסמת, ולקנות גם פקידים ברמת נשיאים. הרי כולם ממומנים…
אז השיטה היא פשוט לא טובה…
כי קל קל קל ליצור רווחה מדהימה בכלכלה נכונה. שיתופי פעולה, ובעיקר נרחבים- אמורים ליצור שפע של דברים.
יש כבר מספיק לכולם. ממזמן.
יודעים מתי האנושות כבר היתה במצב בו כלכלה נכונה היתה מאפשרת גם לפועל הכי פשוט לעבוד רק 14 שבועות בשנה?
בשעות האור בלבד, ולהיות מפרנס יחיד בביתו?
וגם להינות מ 160-180 ימי חג?
נחשו.
.
.
.
והתשובה היא במאה ה -15.
כבר אז הגענו לשלב הזה, הרבה לפני המהפכה התעשייתית, החשמל, האינטרנט, הרובוטים… דמיינו איפה אנחנו אמורים להיות עכשיו…
ואיך אנו יודעים? מהשטח. כי זה לא רק תיאורטי. לעומת היום- אחרי ההמצאות והשדרוגים שהיו אמורים להקל לנו על החיים ואנו רק יכולים לנחש עד כמה, באנגליה של המאה ה-15, לפני כל ה״הקלות״, זה התממש והתגשם למציאות! וזו הוכחה בשטח לשפע שמושג במהירות רבה! בכלכלה של ארץ שלא נמצאת בחוב, ולא בפלונטר ריביות.
אבל היום - זמנים אחרים.
כלכלת החוב היא לא רק תופעה, היא כל השיטה כולה.
השיטה היא של השתלטות. ולא של רווחה.
וכשהגישה וההחלטה נמצאות בידיים של בודדים שעסוקים במעמדם ובכיסם מעל האחרים,
כך הדברים נראים.
כל טכנולוגיה שהיתה אמורה לשחרר עוד ועוד את האנושות לעניינה, איכשהו התהפכה לה, ורובה של האנושות עובדת קשה יותר ויותר בשביל איכויות שהולכות ופוחתות. כיצד זה יתכן?
אז עכשיו אנו מבינים שחוקי הכלכלה הם הבסיס למשחק כולו. מערכת הכללים שקובעת כיצד באנושות- אנו משתפים פעולה כולנו יחדיו. וכל הכלכלה מקולקלת כולה, כי חוקי המשחק הם חוקים של שליטה.
ושם המשחק- כלכלת חוב.
מי המציא שזו כלכלת חוב?
מי המציא שכל המטבעות בעולם צמודים לדולר שצמוד לאוויר?
מי המציא שעל האוויר הזה- חייבים?
נחזור לבנקים ונתחיל מהשורה התחתונה-
הבנק עכשיו, ותמיד היה כלי להונאה. ועל כן אני לא רוצה להיות בבנק.
הוא משקר לי בפנים ואני אשלם לו?
האם הבנק קורס? האם כבר קרס? מה מגדיר את אותו רגע שבו הכל כבר ברור?
לידיעה הרשמית ״בנק X קרס״ אין שום משמעות מלבד המשמעות התודעתית המגלה לצי-בור את המצב הקיים גם כך, והופכת אותו לרשמי וידוע- אין לבנק את הכסף שלכם. לכו חפשו…
אותו המצב שנכון גם כעת, אבל מי בכלל מנסה לבדוק ולגלות? ואולי רבים פשוט לא מעיזים לנסות כי כבר יודעים שלא יתנו להם את כספם אליהם?
אותו מוסד המכונה ״בנק״ הוא מושג ערטילאי.
(ומושגים ערטילאים הם סתם מעמסה על חיינו)
אותו מוסד הוא החזית של המלווה בריבית- שיודע שבשיטתו הוא רק לוקח ולעולם לא יוכל באמת להחזיר.
מלווה בריבית שאוהב להתענב בהידור ולמלא את נוכחותו באוויר מנופח, משול לאותו אפס מאופס שאין לו שום דבר להציע לאחרים שירצו, אז כל שנותר לו הוא להבין איך הוא גוזל מהם.
על מה אתם משלמים בבנק? על מה אתם משלמים? תחשבו במושגים גדולים… לא עדיף לשמור את הכסף אצלכם? לא עדיף בקירות?
אבל רגע… בשביל הקירות שוב צריך את הבנק להלוואה? מה זה הלופ המסתורי הזה?
הפתרון הוא גם למשל- קסטודיאנס.
הפתרון הוא גם למשל- מטבעות קריפטו.
הפתרונות הם בלחזק משאבי אנוש - שירות תמורה לשירות.
הפתרון הוא באדמה, קירות, פיתוח עצמי, ייצור עצמי, ושיתופי פעולה עם אחרים בסחר חליפין של סחורות ושירותים. כי אי אפשר להשתעבד לעשות הכל לבד ועדיין להיות חופשיים.
הכל- בתנאי שלא משועבד לבנק כמובן.
אבל רגע- יצרו לנו פה מציאות שלא היתה לנו עליה שליטה.
איך אפשר להיפטר משקלים אם כל החשבונות שאנו משלמים למונופולים - הם בהכרח בשקלים?
הם בהכרח בסכומים להם לא הסכמנו ושאין לנו שום שליטה או יכולת מיקוח לגביהם?
אז זו שיטת הביצה והתרנגולת. שהיא שיטה לא הוגנת.
אז איך פותרים? קצת תרנגולת, קצת ביצה, שוב תרנגולת, שוב קצת ביצה…
לאט,שיטתי,
נחוש,ועם מוכנות ויכולת להיות גם במצבי ביניים של חוסר נוחות וקושי.
נעמיק את ההסבר על הבנקים ומערכת היחסים האנושית שמסתתרת בתוכם
כדי לקבל תמונת מציאות מובנת ואובייקטיבית יותר, אפשר לחשוב על הבנק כעל עסק להסדרת שירותים בין אנשים.
ובמקרה של בנק:
בין בעלי המניות העיקריים, ללקוחות הבנק.
שני הצדדים מלווים ולווים. זו מהותו של בנק. זה השירות עליו הוא מושתת.
צד אחד של הלקוחות- משועבד (משעבד את נכסיו),
צד שני של בעלי המניות העיקריים- לא נושאים באחריות חוקית שהיא על הדבר.
צד אחד של הלקוחות- מקבלים הלוואות ומשלמים עליהן ביוקר,
צד שני של בעלי המניות העיקריים- מקבלים הלוואות מהלקוחות, ולא משלמים עליהן. יתרה מכך- משלמים להם עליהן…
צד אחד של הלקוחות- הולכים ומאבדים את כספם ואת כח הקניה שלו,
צד שני של בעלי המניות העיקריים- הולכים ומתעשרים, ושואבים את כל כספם של לקוחותיהם עם הזמן.
צד אחד של הלקוחות- שבבוא העת יתעוררו כל אחד בזמנו להבין שכספו לא קיים, צד שני של בעלי המניות העיקריים- שבמערכת הקיימת לפחות-לא יאבדו את עושרם.
כך תמיד היה.
מההתחלה.
ומי מבין זאת?
הלקוחות?
או בעל העסק המומחה בתחומו?
מהו הקו האדום?
מתי בעלי המניות העיקריים יודעים שלא יוכלו להחזיר את כספי הלקוחות?
מתי בעלי המניות העיקריים יודעים שהם מרמים את לקוחותיהם ומרות זאת ממשיכים לקחת את כספם, להלוות להם את אותו הכסף כשהם יודעים שהם לעולם לא יחזירו אותו?
התשובה היא - מההתחלה. זה מתמטי.
זאת אומרת שמההתחלה- ההונאה קיימת!
קשה לך המילה הונאה? זה גדול עליך להבין שרימו אותך ואת כולנו כל כך הרבה עשורים? אפשר להשתמש במילה מניפולציה במקום. אולי היא תהיה נעימה לך יותר?
בשלב זה לפחות- כולם כולם מבעלי המניות העיקריים כבר יודעים שהם כבר בשלבים מאוחרים של הקריסה ובוחרים להמשיך ולרמות.
כי למה לא בעצם? מה כבר יכול לקרות להם? כאמור- הם אלו שמוגנים מאחריו. האחריות היא על הלקוחות.
בחוק.
ושוב- איך אנו יודעים שהסוף קרב? אנשים לוקחים יותר ויותר הלוואות יותר ויותר שמנות עם ריביות מתנפחות , עם מחירים הולכים ועולים, וכולם מקווים יחדיו שמחר יהיה קל יותר וטוב יותר, ורק מגדילים את הבור שנפלו לתוכו.
וכאן חשוב לחזור ולהדגיש-
הלוואות בריבית (בסקייל),
יוצרות חוב שלעולם לא ניתן להחזירו, ועל כן - הן רמאות. פשוטו כמשמעו.
הסוף ידוע מראש- גזל ע״י השעבוד.
ההתחלה? עסקה עם השטן.
אם אתה מצליח, גם הוא ויותר ממך.
הצלחתם שניכם כך? זה תמיד יהיה על חשבון אחרים שיכשלו.
ואם אתה מפסיד? הוא מצליח עוד יותר. הרבה יותר… על חשבונך.
הצלחה בשיטת החוב הקורסת-
היא תמיד על חשבון האחר.
כאשר כל ילד יודע-
שאחד ועוד אחד שווים הרבה יותר.
אז הבנקים מסתירים את מצבם האמיתי אך הם לא לבד.
אם כל זה נכון-
איך יכול להיות שזה חוקי בכלל?
איך זה שזו היתה ברירת המחדל של כולנו במשך עשורים-לשים את כספנו למשמר שקרי לחלוטין?
איך זה שאנשים פרטיים מאחורי גופים גדולים קיבלו את הכח להדפיס כסף מהאוויר לשימושם הפרטי ולתת אותו בריביות וליצור שעבודים ידועים מראש?
למה לא עוצרים אותם??
וזה מה שיוצר את הבלבול לרוב האנשים שהמידע הזה נתקל אצלם בחומות איתנות של התנגדות.
וזה מה שיוצר את הדיסוננס הקוגניטיבי שרבים חשים.
וזה מה שמוביל לרוב, להתעלמות מהמידע הפרקטי, הנהיר והמוכח הזה.
כי משמעות קבלתו- היא ערעור מוחלט של פרדיגמות רבות עליהן נשענים חיינו כיום.
מוכנים להמשך?
אז איך זה מתאפשר?
האמת שאני מאמינה שיכולים כולם להסכים ולהפנים אותה יותר בקלות, היא שהבנקים לא יכולים להצליח לבד בהונאת ההונאות .בהונאה הגדולה ביותר.
המידע שיוצר הכי הרבה אינטואיציה בריאה סביב הנושא בעיני,
הוא הבנת תהליכים ארוכים.
ארוכים מעבר לחיי אדם, וארוכים מעבר לדור של סבים וסבתות שסיפורים על חייהם עוד הספיקו להגיע לאוזנינו.
מדובר פה על תהליכים בני מאות ואלפי שנים, וההפנמה שלהם היא מפתח להבנה.
הבנקים הראשונים- נוצרו במסופוטמיה לפני כ-4000 שנים, התפתחו בימי גדולתה של האימפריה הרומית, התחדדו בפירנצה בימי הביניים, והשתלטו על הכלכלה בדמות בנקים מרכזיים ב-400 השנים האחרונות.
עסקים בבעלויות פרטיות שרק הולכים וגדלים.
כלומר-בנק הוא עסק של איש שכל התמחותו היא הלוואות בריבית,
והלוואות בריבית יוצרות השתלטות.
וכשעסק כזה גדל, הוא הולך ומשתלט.. דמיינו את החברות הגדולות ביותר. עכשיו דמיינו את החברות הגדולות ביותר שמתפתחות לאורך מאות שנים, הולכות וגדלות עד שאין עליהן עוררין. עכשיו דמיינו השתלטות מסוג אחר. השתלתות בה לעומת חברות ענק שכן נאלצות לייצר מוצרים ושירותים,
יכולת הגדילה של עסק הלוואות בריבית שגדל כך לאורך מאות שנים היא ביצירת הכסף עצמו! הכסף בו נתלית האנושות כולה. שניתן לייצרו - מאוויר. ללא עלות כספית כמובן, וללא עלות של זמן ותשומת לב. מהאוויר במקום מוצרים ושירותים. דמיינו שכל משאב זמין להן. כי את מרביתה של האנושות מסתבר- אפשר לקנות.
אלו חברות שלא ניתן היה לערער עליהן. דמיינו זאת לאורך מאות ואלפי שנים-
וכך תקבלו את הפדרל ריזרב.
הפדרל ריזרב (Federal Reserve) שמדפיס דולרים לכל העולם, שבתמורה מוכן להשתעבד בריביות במובן הכי מילולי של המילה בעבורם.
לקיחה של כסף מהפדרל ריזרב, או מהבנק השכונתי..
בין אם אתה ממשלה או איש פרטי-
זו בהגדרה השתעבדות שלך או של אחרים שתשעבד אתה- כי אי אפשר להחזיר את זה!
כל הכסף בעולם- חוב.
כל הכסף בעולם- של הפדרל ריזרב.
הבנקים הראשונים הם התפתחות של הלוואות בריבית,
והבנקים האחרונים (שיש לנו כיום) הם התפתחות של מוסדות הבנקים מאז והשתלטות של מלווים בריבית על המערכת כולה.
אלפי שנים כדי להגיע לנורמה החולנית כיום, המתוארת במאמר הראשון בסדרה ופה בקצרה למעלה.
אלפי שנים של לתת לחתול לשמור על השמנת
אלפי שנים של גניבת זהב ברמייה,
אלפי שנים הלוואות בריבית לאנשים ושאיבת נכסים, אדמות וזמן יקר בשעבוד,
אלפי שנים של מימון צבאות בכספים מומצאים של אנשים פרטיים,
אלפי שנים של הלוואות לשליטים, שבמקום את נכסיהם הפרטיים,
משעבדים את המיסים של נתיניהם.
אלפי שנים של שעבוד השלטון להון.
וכעת-
כמה מהעבודה הקשה של רובנו המוחלט הולכת להחזרים על אותן ההלוואות במקום חזרה למעננו?
כיום, ומאז יומו הראשון-
מדפסת הכסף העולמית כולה- הפדרל ריזרב-
הבנק המרכזי של הדולר ששולט בכל שאר המטבעות (דרך הנפט)- נמצא בבעלות פרטית של בנקאים.
של מלווים בריבית בשמם המדויק.
קרטל.
של מי שיודעים שלעולם לא ניתן יהיה לעמוד בהסכמים שלהם, ויצרו משאבה כלכלית ואנושית-ששואבת במהירות הולכת וגוברת את כל הנכסים של כל התושבים על פני האדמה.
האם זה מתוכנן?...
האם מישהו ניסה למנוע זאת?
היו באלפי השנים הללו גם ניסיונות חקיקה של מנהיגים שונים נגד הלוואות בריבית כדי למנוע עבדות,
אך הללו, נכשלו לבסוף,
ואורח חיינו כיום הוא ההוכחה הניצחת לתבוסה זו.
כן כן- הון שלטון , כולנו יודעים שקיים.
אך מי מבין פה שכבר עשרות שנים לפחות-
כל צמרת השלטון העולמית היא בבעלות ההון?
השתלטות דרך המימון.
עסקה עם שטן כבר אמרנו?
התשלום תמיד כבד, ואי אפשר באמת לסגור חשבון.
מעטי מעט אי פעם יוכלו- ותמיד בהפסד.
זו תוצאתה של השתלטות ההון על השלטון.
מה אנחנו יכולים לעשות?
איך להיות פחות בדאגה לכסף?
ועדיין להגדיל נתינה וקבלה?
איך שמים סוף לשיטת הפירמידה?
לדעת שאפשר. ידע הוא כח,
ובכל נקודת זמן ההזדמנויות שלה.
נקודת הזמן הנוכחית, היא של שינוי עצום שאין כדוגמתו.
רוצים לדעת איך להיות עצמאיים ובעלי ריבונות על הדרך הכלכלית?ֿ לשלוט באיך אתם משלמים?
ואיך אתם מקבלים תגמול?
גם את זה אני מלמדת.
מוזמנים לקבוע איתי. זה חשוב שכולנו נבין שיאפשרו לנו לחיות.
והיותנו ברווחה זה מעל הכל.
תהיו ערניים,
ובהצלחה לכולנו יחד,
עדי
ההרצאות הבאות:
עדי באינסטגרם:
TLDR:
זו תקופה מטורפת לחיות בה. הכל בכאוס מסביב ותשתית העולם הישן מתפרקת ברעש גדול.
אך בשקט בשקט, צומחת לה התשתית החדשה של המערכת הכלכלית והפיננסית העולמית.
אותה מערכת שקובעת איך אנחנו מתקשרים עם כל אדם וגורם בהקשר של ערך ובעלות. זו שקשה לנו לדמיין אחרת ממנה.
בלתי נתפס? נשמע מוגזם?
השינוי העצום הזה, המנוהל בקפידה כבר עשור לפחות, מתוקשר לנו מרבית תושבי העולם, לאט ובטפטופים.
מי שישכיל לזהות את ההפיכה העולמית, יוכל לשחק אותה בגדול.
רוצים להבין עוד?
מוזמנים לעקוב אחרי המאמרים שלי ושאר התכנים, ללמוד על קריסת העולם הישן, על המעבר מכלכלה אנלוגית לתשתית דיגיטלית מבוזרת ועולמית, ועל המשמעויות מרחיקות הלכת הכרוכות בכך.
ידע הוא כוח, כוח אדיר.
מוזמנים להצטרף לקבל מייל כשיש לי משהו משמעותי להגיד, לשמוע על הרצאות פתוחות קרובות, ועל מוצרים חדשים באתר. ההרשמה בעמוד הראשי של האתר, למטה.
עדי שמש
כלכלנית ואסטרטג לניהול פיננסיים
