הונאת ההלוואות

נכתב ע״י עדי שמש, כלכלנית ואסטרטג לניהול פיננסיים,

פורסם לראשונה ב: 26.6.25

 הונאת ההלוואות-

מי בכלל ידע שזו הונאה,

ואיך מתחילים בכלל להבין שזו ההונאה הגדולה בתולדות הכלכלה האנושית?

הנושא הבא הוא מורכב להבנה ולתפיסה- כיוון שהוא ההונאה עליה מבוססת הכלכלה המודרנית האנושית כולה. אז אם עבדו על כולנו, מרבית האנשים המתהלכים על פני האדמה- ברור שיש פה תחכום שקשה לתפיסה. 

מי שישקיע את תשומת הלב והזמן להבין- ירוויח.

- מוזמנים להפיץ ולעזור לאחרים! -

כשאני כותבת על הונאת ההלוואות, אני לא מתכוונת למקרה ספציפי. 

אני מדברת על כלל ההלוואות שעובדות בצורה הבאה:

צד א׳ מלווה כסף לצד ב׳. 

צד ב׳ חייב את הכסף חזרה לצד א׳.

צד ב׳ חייב גם ריבית לצד א׳.

צד ב׳ גם חייב ריבית על הריבית לצד א׳.  

זה המנגנון שכולנו מכירים. כולנו נולדנו לתוכו, וכולנו לוקחים בו חלק. 

גם אם אנו לא לוקחים הלוואות באופן פעיל, כולנו מלווים לאחרים בעצמנו.

בין אם זה בהפקדת כספים לפנסיה שלנו בפקודת החוק,

בין אם זה בהשקעות פסיביות או אקטיביות אחרות,

ובין אם זה בשמירה של הכסף שלנו בבנק- שזו בעצם לא שמירה אלא הלוואה. הבדל של עולם ומלואו ושווה להתעכב על כך במחשבה רגע.

נדמה לרובנו שהמנגנון הזה איתנו משחר ההיסטוריה, הוא הטבעי, ההגיוני והבוגר. 

וכל דבר אחר אנו בדרך כלל ממש לא לוקחים בחשבון. למעשה, בודדים מאיתנו מכירים דוגמאות לכלכלות עבר שהיו שונות מזו שלנו בתכלית.

אני מניחה שזה יפתיע פה רבים לשמוע, שמנגנון ההלוואה בריבית הוא הכלי המסוכן ביותר בהסטוריה של הכלכלה האנושית כנגד האנושות.

לידיעה הזו אולי לא יהיה קל לחלחל מבעד לשכבות התודעה שלנו שלא מכירה דבר אחר, ומסרבת להכיר במשמעויות מרחיקות הלכת בכמעט כל תחום בחיינו,

אך כך הדבר.

לא סתם זהו כלי שאסור גם ביהדות וגם באיסלם,

לא סתם הוא אותו מנגנון שהוציאו מחוץ לחוק שוב ושוב בהיסטוריה ולאורך אלפי שנים,

לא סתם הונהג מודל היובל (מחיקת חובות פעם ב־50 שנה)

ולא סתם היו קיימים מודלים של קרדיט קהילתי שאינם מבוססי ריבית לאורך כל ההיסטוריה של האנושות- דבר שהפך לנדיר מאוד בתקופתנו…

כל זאת, הם כלים להילחם בתופעת העבדות. עבדות- מהמילה עבד למי שלא קלט את המילה בקונטקסט הזה. בסופו של דבר ניתן לסכם זאת כך: כל כלי השקעה הכרוך בריבית, מטרתו ״לשאוב״ מאנשים שיש להם פחות לאנשים שיש להם יותר. שאיבה של כסף שמתבטאת בעולם האמיתי בזמן, תשומת לב ומשאבים של אנשים, ועד לקריסת המערכת כולה.

אז למה בעצם?

הבעיה היא לא במנגנון ההלוואה אלא במנגנון הריבית. 

והבעיה החריפה יותר, היא במנגנון הריבית על הריבית.

נתחיל מהשורה התחתונה ואז נסביר:

הלוואות חוזרות ונשנות בריבית יוצרות חוב בכלכלה, שמבחינת הכלכלה כולה-לא ניתן להחזירו לעולם.אם מישהו מצליח להחזיר הלוואה בריבית- זה על חשבון הכלכלה כולה ויוצר בה את החור הזה.

ההבדל בין שירותים ומוצרים להלוואה בריבית באופן עקרוני, כאשר אדם נותן שירות או מוצר עבור אדם אחר,האדם האחר צריך לשלם בכסף שיש לו.העלות נעמדת בזמן הנתון של השירות או המוצר.

כלומר- בכסף קיים ובמחיר של הכסף שיש היום במציאות. אם נוצרים יותר שירותים ויותר מוצרים- המחירים יהיו זולים יותר. אם נוצרים מעט שירותים ומוצרים- המחירים יעלו. המחירים תמיד יהיו מציאותיים- מחוברים לכאן ועכשיו ולמה שיש. השירות מתבצע כנגד כסף קיים ואמיתי.  

כשנגמר השירות ומתבצע תשלום- התהליך מסתיים ונגמר. בהלוואה ללא ריבית- המצב זהה. כי יש מישהו שיכול לסייע לנו ברכישה. לו יש, לנו אין- אבל למישהו יש והעסקה מתבצעת ומסתיימת. 

ריבית

במקרה של ריבית, המחיר הוא לא רק עבור השירות עצמו- הכסף במחירו הנוכחי.

הוא עבור החלק של הריבית- חלק עתידי- כסף על כסף. 

הכסף שאיתו אפשר להחזיר את הריבית לא נוצר יחד עם ההלוואה.

הוא כסף עתידי. הכסף על ההלוואה עצמה קיים. צד א׳ נתן אותו לצד ב׳ הרי.

אבל הכסף של הריבית עצמה- לא קיים בהכרח, ועם הזמן וככל שיש יותר הלוואות-

הוא אכן לא קיים. 

ריבית עתידית, ובמיוחד כזו שיכולה להתנפח למימדים לא צפויים- היא כסף שניתן ללא יצירת ערך למערכת כולה. כסף אמור לצמוח כתלות בשירותים ובמוצרים שנוצרים, וכאן- עצם החזקת הכסף והיכולת להלוות אותו לאדם אחר- יוצרת דרישה לכסף חדש שלא קיים- על חשבון כספים שאמורים להיות משולמים לצריכה אמיתית. 

הדרישה בהלוואה בריבית היא בעצם לא רק בעבור ה״שירות״ עצמו- הכסף של ההלוואה,

אלא דרישה של כסף נוסף, עתידי ולא בהכרח קיים, שהעלות שלו גבוהה מהכסף המקורי.

כסף על כך שיש כסף בעצם. 

הכסף של הריבית לא בהכרח קיים ובשלב מסויים אכן לא קיים-

בעוד האדם שמלווה בריבית מקבל כסף מכך שיש לו כסף,

לא מכך שהוא יוצר משהו למערכת.

הוא שואב כסף ממנה ללא מתן ערך אמיתי.

האדם היחיד לעומת המערכת כולה

ברמת הפרט, האדם שלקח הלוואה- יכול להחזירה ע״י כך שהוא מרוויח את הכסף מאחרים. פרדוקס הריבית קיים ברמת הכלל. ועל כן רובנו לא תופסים אותו.

ברמת הכלל, ככל שאנשים לוקחים הלוואות ובעצם משתמשים בכסף שאין להם -ההתחייבות הקולקטיבית גדלה. (כשהחשוב פה זה שאת החלק של הריבית - אין בהכרח גם למי שמלווה להם, ולא חייב שיהיה קיים בכלל)

אז יתכן שאדם מסויים יוכל להחזיר את ההלוואה שלו, אך כקבוצה- נגיע למצב שאנו חייבים כסף שלא ניתן להחזירו, וככל שהזמן יעבור הדבר ילך ויחריף. כי ההתחייבות היא לתשלום של כסף שכאמור לא נוצר עבורו שום ערך ברמת המערכת. 

עם הזמן החור הזה שמתקיים בכלכלה כולה, הולך וגדל. ובגלל ריבית דה ריבית- הוא גם גדל באופן אקספוננציאלי.

עד מתי? עד שהדרך היחידה להחזר ברמה הקולקטיבית, היא באמצעות אלו ש״מפסידים״ במשחק הזה ולא מצליחים להחזיר את ההתחייבות שלהם.

תמיד יהיו כאלה כי כך המערכת בנויה. מערכת שקיימות בה הלוואות בריבית (ובמיוחד כזו עם ריבית דה ריבית) יוצרת בטווח הארוך חור של חוב שלא ניתן להחזירו.

אז ההבדל בין תשלום על שירות או תוצר לעומת תשלום ריבית על הלוואות, הוא הבדל ברמה המערכתית.

בגלל שאנו מסתכלים ברמת הפרט ולא ברמת המערכת כולה- רובנו מפספסים את זה.

זה שאנחנו מכירים מלא אנשים שמחזירים הלוואות, מסיח את דעתנו מכך שהחוב הזה מצטבר לסכומים שלא יהיה ניתן להחזיר לעולם.תוכלו לשים לב לתהליך ע״י כך שעם השנים- החזרת כספים נעשית מאתגרת יותר ויותר. הדברים מסביב מתייקרים, ההתחייבויות הנהוגות הולכות ועולות, וההכנסות שלנו לא עולות בהתאם. 

בואו נוריד את זה לקרקע עם דוגמא

נקצין את זה רגע. דמיינו שיש שני לווים במערכת שקיימים בה בסך הכל 200 ש״ח. שניהם לוקחים 100 ש״ח הלוואה וצריכים להחזיר לצורך הענין 110 ש״ח כל אחד. אז יחד הם צריכים להחזיר 220 ש״ח כשבמערכת יש רק 200 ש״ח. יש 20 ש״ח חסרים שלא ניתן יהיה להחזיר לעולם. 

מתי מחריפה הבעיה?

כשהפערים גדלים וההלוואות ממשיכות להילקח.

ככל שניתנות הלוואות, ולאנשים יש מההלוואות כסף שאין להם במקור, יש להם אפשרות לקנות דברים שלא יכלו קודם- וכך המחירים עולים.

למלווים אין בדרך כלל כל צורך בלקיחת הלוואות בעצמם כך שבסיכמו של דבר, נוצרות קבוצות של מלווים בדרך כלל ולווים בדרך כלל. במערכת נוצרים פערים גדולים עקב הכמות המצומצמת של המלווים בריביות גבוהות, שלא תורמים שירותים ומוצרים למערכת לעומת הלווים שמייצרים ערך. דמיינו למשל מיליארדר, שרק מהריביות מרוויח מיליונים בשנה.זו הקצנה שעוזרת להבין את המצב.

במערכת כזו, בה אנשים מוציאים כסף שאין להם במקור, במקביל לפערים שנפתחים- גם המחירים עולים ועולים.

בשלב מסויים- לא יהיה בקרב הקבוצה שנזקקת להלוואות את הכסף שיש להחזיר. 

דפוס גדילת החוב

הדפוס שרצוי להבין לגבי הגדילה של החוב הוא שככל שיותר אנשים לוקחים הלוואות בריבית, החוב של הכלכלה כולה גדל יותר. 

כשלוקחים הלוואות כדי לעבוד ולכסות הלוואות- החוב של הכלכלה כולה גדל.וכשיש ריבית גם על הריבית כנהוג בימינו, הגדילה של החוב שלא יהיה ניתן להחזיר לעולם היא אקספוננציאלית.

ולשורה התחתונה ששופכת אור על המציאות המטורללת בה רוב תושבי העולם חיים כעת

איך זה נפתר אם כך? באמצעות שיעבוד. שיעבוד זה מהמילה ״עבד״. ואכן, ההחזר יכול לבוא לפיכך בצורה של מתן אדמות, בתים או שעות עבודה של אדם. 

אבל לא כסף.

לא הצלחת להחזיר את ההתחייבות הכספית שלך - מה יש לך למכור או לתת בכדי לכסותה?נוצרת מערכת ששואבת משאבים אמיתיים מאלו שיש להם פחות כסף לאלו שיש להם יותר- עד לעוני גדול ולבסוף קריסה כוללת.

כך אנו למדים בעקביות של 100% מההיסטוריה באלפי השנים האחרונות.

ועכשיו, אחרי כל זה, נוסיף את מכת המחץ של הכלכלה, והיא שהכלכלה האנושית כולה- בנויה על חוב.

ואכן שמה הרשמי של השיטה העולמית הוא: כלכלת חוב.

בכלכלת חוב, הכסף הראשוני שניתן- ניתן כחוב. מהבנק המרכזי לבנקים למשל. 

אז כשהבנק המרכזי מוציא כסף- הוא דורש אותו חזרה עם ריבית.שזה כאמור כסף שלא קיים!כך שההונאה מתחילה מהרגע שהכסף הראשוני ביותר מונפק וניתן החוצה.

זוכרים את הדוגמא מלמעלה של שני האנשים במערכת? בדיוק זה!

רק שהדפסות כספים נוספות מטשטשות זאת ודוחות את הקץ יחד עם הגדלה של החוב כמובן.

כל כסף שמונפק בעולמנו כעת- יוצר חוב שלא ניתן להחזירו לעולם. ועל כן- הונאת ההלוואות היא לא התגלגלות של משהו מקרי, אלא הונאה.

מה כן ניתן לעשות?  

כעת, רצוי בעיקר להפנים.

שינוי מתחיל מידע ומודעות. מה עוד? להימנע מלקיחת הלוואות בריבית, ולשים לב שהכספים שאנו שומרים ״מחוץ לבלטות״,הם בעצם כספים שאנו מלווים החוצה.

אף אחד לא שומר לנו כלום.

ואת ההלוואה הזו- אנו נותנים בריבית גרועה מאוד במקרה הטוב, ובמקרה הרע אנו אלו שמשלמים עליה במקום להיפך (דמי ניהול). האינטרס הוא לא לא ההצלחה שלנו, אלא כסף. ובמקרה של חוסר הצלחה בהחזרת הכסף אלינו-ההגנה היא לא עלינו.

בחנו בתקופה זו של חוסר יציבות עולמית, האם יש דברים שתרצו לקרב חזרה אליכם.

מאחלת לכולנו את היכולת להסתכל על הדברים בפשטותם,

ובעיקר- הרבה חמלה כלפי עצמנו,

עדי שמש

---

TLDR:

זו תקופה מטורפת לחיות בה. הכל נראה בכאוס מסביב ותשתית העולם הישן מתפרקת ברעש גדול.

אך בשקט בשקט, צומחת לה התשתית החדשה של המערכת הכלכלית והפיננסית העולמית.

אותה מערכת שקובעת איך אנחנו מתקשרים עם כל אדם וגורם אחר בהקשר של ערך ובעלות. זו שקשה לנו לדמיין אחרת ממנה.

בלתי נתפס? נשמע מוגזם?

השינוי העצום הזה, המנוהל בקפידה כבר עשור לפחות, מתוקשר לנו מרבית תושבי העולם, לאט לאט ובטפטופים.

 מי שישכיל לזהות מה קורה ולרכוש את הידע בנושא, יוכל לשחק אותה בגדול.

מוזמנים לעקוב אחרי בבלוג, להיכנס לאתר, וללמוד על המעבר של הכלכלה העולמית מתשתית אנלוגית לתשתית דיגיטלית מבוזרת, ועל המשמעויות הכרוכות בכך.

ידע זה כוח, כוח אדיר.

מוזמנים להצטרף לקבל מייל כשיש לי משהו משמעותי להגיד, לשמוע על הרצאות פתוחות קרובות, ועל מוצרים חדשים באתר.

עדי שמש

כלכלנית ואסטרטג לניהול פיננסיים