למה בנק נדון להיות חזיר ולבסוף לקרוס מחזירותו?

נכתב ע״י עדי שמש, כלכלנית ואסטרטג לניהול פיננסיים,

פורסם לראשונה ב: 19.10.25

הסיפור על החזירות הבלתי נמנעת של הבנקים

מאת עדי שמש

הקדמה:

אז מה יכול לגרום לחסימה פתאומית של חשבון הבנק שלכם, או של רבים כמוכם?

בספטמבר האחרון, חסמו בוייטנאם בערך 86,000,000 חשבונות בנק.

86 מיליון!

בבת אחת… 

אז למה?

יש לזה סיבה אחת מתבקשת ובהחלט חשובה להיכרות והבנה,

וסיבה נוספת עיקרית עוד יותר, שנסתרת בדרך כלל מעיניו של מי שלא כלכלן עצמאי או מכיר את מערכת הכסף העולמית כהלכה. ואת הסיבה הנוספת הזו, רצוי להבין ולהפנים בטיפול ובדאגה לעתיד הכלכלי האישי (והקולקטיבי לפיכך).

נתחיל מהסיבה הראשונה

וייטנאם, כמו כל מדינות העולם, עוברת שינוי עצום בכל הקשור לכסף, התנהלות סביב כסף, ובעצם כל הקשור לכלכלה ולפיננסיים. 

למה? כי משנים לכל העולם את המטבעות, ואת תשתית הכלכלה כולה. איך? באמצעות תקינה כמובן של הגופים הגלובליים שאמונים על כך.  

וחלק מהשינוי הזה, הוא ברגולציה של ניהול ושמירת מידע דיגיטליים על הלקוחות במוסדות הפיננסיים.

ואכן- אנו הולכים לעולם בו המוסדות הפיננסיים יתנהלו אחרת לחלוטין ממה שהכרנו עד היום. במלא מובנים.

מי שישקיע את תשומת הלב והזמן להבין- ירוויח.

- מוזמנים להפיץ ולעזור לאחרים! -  

במסגרת הרגולציה העולמית, שאליה כל המדינות צריכות להתיישר אם הן לא רוצות להפוך לאי בודד, 

הבנק המרכזי של וייטנאם מוציא הוראה בסוף 2024, שכל בנק וייטנאמי, מעתה, צריך לדרוש מכלל לקוחותיו הזדהות באמצעות תעודות הזהות הדיגיטליות החדשות. כן, העולם עובר לתעודות זהות דיגיטליות.

מה טוב ומה לא טוב בתעודות זהות דיגיטליות? החשוב פה להבין, הוא שכשעוברים לכלכלה דיגיטלית אין ברירה אלא להשתמש בהן. כי כשהנכסים, הבעלויות, והכספים כולם עוברים להתקיים באופן דיגיטלי, אף אחד- לא הדיקטטור הגדול שרוצה בהמשך שיעבוד האנושות ,ולא אוהב החופש שרוצה לזכות לראות את שחרורה- לא רוצים שהנכסים והכספים שלהם יהיו פריצים.

ושניהם- תלויים בכלכלה הדיגיטלית כדי להשיג את מטרתם.

ניהול דיגיטלי, אומר- שאין יותר חוזים, שטרות בעלות וכל הדפים האלה שהיו כאן איתנו אלפי שנים ועד היום. אנו תלויים בשייכות ובעלות דיגיטלית. היכן הזהויות והנכסים שלנו שמורים, והאם באופן מבוזר או ריכוזי שתלוי בידי השלטונות-זו בעיני השאלה הקריטית פה. אך זה נושא אחר למקום אחר. 

אז חזרה לוייטנאם.

בתחילה, הופסקו למי שלא ביצע את המעבר לתעודות הזהות הדיגיטליות, כל השירותים הדיגיטליים בבנק. זה קרה בינואר 2025, ממש מיד אחרי ההודעה של הבנק המרכזי בוייטנאם.

ואז, בספטמבר האחרון, הבנקים חסמו לחלוטין את כל החשבונות. אין גישה לכסף, בשום מצב. ומי שרוצה להציל את כספו- צריך תוך זמן מוגבל להגיע פיסית ליצור תעודת זהות דיגיטלית מטעם המדינה ולהירשם בהתאם. ומי שלא מגיע בזמן המוגבל והקצר שעוד רגע מסתיים לו- הלך הכסף. רבים הדיווחים מצד וייטנאמים שמתלוננים שגם בעת פניה עם מצבים בסגנון של שהייה בחו״ל או מחלה- מודיעים להם ש- ככה זה.

מה הסיבה לכך?

ההגיון הבריא קופץ מיד למסקנה- שמכריחים את כל הוייטנאמים לעבור לתעודות הדיגיטליות, על אף שהנושא מעורר התנגדות רבה בכל העולם עקב השלכותיו.  

וזו בהחלט אחת הסיבות המרכזיות, וכדי לא להקטין מחשיבותה,  אציין שמכאן אנו למדים,

שהכסף שלנו, אלא אם שמור אצלנו- הוא לא כלל לא שלנו! כמו ילדים קטנים שהגננת שומרת להם את הדברים ומחליטה אם הם יכולים אותם או לא.

האם הגננת הזו במקרה שלנו אוהבת אותנו לפחות? 

אבל מה עוד קורה שם בוייטנאם?

איך זה שכסף שאנשים חוסכים כל חייהם, ומפקידים לשמירה כי הם חוששים לשמור בעצמם- נלקח מהם באלימות שכזו?

והתשובה היא, שבוייטנאם, כמו בכל מדינות העולם- מודל הבנקים קורס. 

הוא היה מיועד לקריסה מלכתחילה מצד קובעי התקנים העולמיים, וכולנו שיתפנו פעולה בכל זאת. מהצ-יבור, כי זו הנורמה שהתקבעה לה, ובעקבות החוק. ורובנו, עדיין שואפים להיות נורמלים למרות הכל משום מה. וממפעילי הבנקים- מי כי לא הבין מספיק, מי מתוך בצע טהור ומי בסקאלה בין שניהם.

ולבנקים בני עשרות השנים, היום- אין כסף. לא בוייטנאם, וגם לא פה בישראל.

והדירקטוריונים- כמובן יודעים זאת.

עד ממש לאחרונה, אם לא הייתם מעוניינים להשקיע את כספיכם או לשים אותו בנאמנות,אלא ׳לשים׳ אותו אצל גוף אחר בכדי שהאחריות שבשמירה לא תהיה עליכם, נאלצתם להשתמש בבנק. לפי החוק.

כעת, הרגולציה כבר שונה. האם זה מקרי? 

לפני עשרות שנים,

כששיטת ה Fractional Reserve שקובעת שבנקים יכולים לייצר כסף באמצעות כספי הלקוחות שלהם, פוגשת את השיטה החדשה מאוד בסך הכל של מטבעות פיאט שלא מגובים בכלום, האנושות נכנסת לצרות… השילוב הזה, הוא חדש מאוד במונחים של שנות אנושות, וקטלני. 

מה אנו יכולים ללמוד מכך? שמה שנורמלי בזמן מסויים, ונראה לנו ההגיוני, הרגיל וה״ככה זה״, הוא מטעה. מה הן 50 שנים לעומת אנושות שלמה… ואם נראה לנו שזה יכול להמשיך ככה, אולי לפחות נשאל את עצמנו אם זה טוב בכלל מבחינתנו. אפשר לבחון מה קרה ליכולת הקנייה של כולנו פה על פני האדמה בחמישים השנים האלה ולשאול- האם זה מספיק גרוע כבר עכשיו בכדי שנציב לפחות לעצמנו את הגבול ונפעל אחרת? כמה עוד נצטרך שיקרה בכדי שנפנים קולקטיבית את גודל הבעיה?

אז בואו ננסה להפנים.

בנק הוא מודל שבו רוב האנשים מדמיינים שהם שומרים את כספם, אך בפועל, בנק בהגדרה, לא שומר את הכסף. כולנו יודעים לחזור כמו תוכי על המשפט שאומר שאם כולם ירצו להוציא את הכסף שלהם בבת אחת- אז הבנק יקרוס. אבל המציאות היא חריפה בהרבה!

המילה הפקדה, משמעותה היא פשוט- הלוואה. וזו משמעותה החוקית רצוי להדגיש. כלומר, כשאנחנו מפקידים כסף בבנק, אנו למעשה מלווים לו כסף. 

והמוסד- עושה את רווחיו, בהגדרה, מהלוואות הכספים לאחרים.

מי שבפלוס מבינינו, רצוי שיפנים שהסכום שהוא רואה לנגד עיניו בעו״ש, הוא לא הסכום ששמור לו בבנק, אלא סכום ההלוואה שנתן לבנק והבנק אמור להחזיר לו.

ואם הבנק לא מצליח להחזיר את הכסף?

ואם הוא בוחר להציב תנאים על איך, כמה ואם בכלל הוא מוכן להחזיר?

על מי זה בדיוק? 

נשתמש בדוגמא כדי ליישב את הסיפור בראש לפני שממשיכים.

בואו נקצין רגע, ונחשוב על מצב בו הבנק מלווה את כל הכספים שמפקידים בו החוצה. זה אולי נשמע לא מציאותי,אך לקראת סוף המאמר ניווכח לדעת עד כמה זו אכן המציאות לצערי.

בואו נדמיין מצב בו אנשים מפקידים- מלווים לבנק יחדיו סך הכל 100, והבנק מלווה את כל ה100 החוצה, לאותם האנשים, בצורה של משכנתאות או הלוואות אחרות. כך סה״כ יש את ה 100 שרשומים לכולם בעו״ש,

ועוד 100 נוספים, שניתנו להם כהלוואה. אז 200 סה״כ.  

כלומר- יש מאין, נוצרו 100 נוספים על חשבונם של המפקידים. ועל גבי ה100 החדשים, יש כמובן גם את הריביות.אז בואו נגיד 10 נוספים? ריבית 10% על ה 100?הגענו ל 210 במקום 100 שהיו בהתחלה.

110 שנוצרו מהאוויר.

110, יותר מהסכום המקורי, שנוצרו מכח הסמכות החוקית שניתנה לבנק. 110 שנוצרו מהכח שיש לבנק- לייצר כספים ולעשות מכך המון המון כסף.

ועל חשבון מי- על חשבון המפקידים.

דמיינו שחבר שאתם מלווים לו כסף היה נוהג כך. מה הייתם חושבים עליו?

לבנק הכח לייצר כסף חדש- ולעשות ממנו כסף לעצמו ולבעלי המניות.

והכסף הזה- הוא חוב.

ואת החוב, אחרי כמה סבבים כאלה- כבר אי אפשר להחזיר.

השנים עוברות,

וממצב שכולם מפקידים בתחילה את כספם בבנק וכולם בפלוס,

הבנקים מלווים יותר ויותר החוצה בריבית, יוצרים כך כסף חדש,

ואיתו- את החוב הענק שאינו ניתן להחזרה.

עשרות שנים כאלו, מביאות למצב בו לרוב המוחלט של האנשים, לעומת ההתחלה המדוברת בה כולם בפלוס, אין כסף בבנק, אלא חוב לבנק. בין אם זה במינוס, או בהלוואות כאלו או אחרות. (כשהמשמעותית ביניהן היא המשכנתא, אך זה נושא נכבד בפני עצמו למאמרים נפרדים). ובמקביל, ככל שהשנים עוברות, גם כמות הכסף שמונפקת ע״י הבנקים המרכזיים והבנקים הרגילים, ללא קשר לכלום- גדלה. המחירים של הכל, ובכל העולם עולים, והעלייה היא אקספוננציאלית. הדבר היחיד שגורם לאינפלציה- לעליית המחירים גורפת, הוא הנפקת יתר של כספים. את זה אפילו במוסדות מלמדים כבר, אחרי שבשנות ה-70 עוד קראו לזה תיאורית קונספירציה.

אינפלציה היא פה כל הזמן בשיטה הנוכחית ותמיד היתה. אי אפשר לעצור אותה מבלי שהפירמידה תקרוס.

אפשר לטשטש אותה ולעכב את גילויה ע״י העלאות ריבית, אפשר להצדיק איפוסים ״קטנים״ בצורה של משברים פיננסיים וכלכליים (שהם חלק מובנה במערכת שכזו!), ואפשר לעכב את המאוחר באמצעות משחק עם רזרבות הבנקים הנדרשות.

ובעיקר- לנרמל, ולהרגיל את רובנו המוחלט להצטמצם ביכולת הקנייה שלנו, באיכות המוצרים שאנו מורגלים בהם, ולעלייה בשעות העבודה הנדרשות לאורך העשורים כדי לגמור את החודש. בכל העולם.

ולבסוף- אין הרבה מאיפה לקחת כבר…

הבנקים כבר מרוקנים מכספים ברובם, המחירים של הכל עולים, והקצב הוא אקספוננציאלי כאמור.

כמות האנשים שיכולים להפקיד כספים חדשים לבנק ולא נמצאים בחובות והתחייבויות, הולכת ופוחתת והמשימה הופכת לפחות ופחות אפשרית.

ומכאן חשוב להכיר- קיומו של בנק תלוי בהכרח בכך שיהיה בפלוס.

רזרבות הבנקים- שקובעות כמה אחוזים מהכסף המופקד הבנק צריך להחזיק- הן מה שמחזיק את הבנק בפלוס שהולך ומצטמצם. והבנקים אגב- כן יכולים לבחור עד כמה הם מנצלים זאת. האוכל מונח לפניהם, אך הם יכולים לבחור כמה הם אוכלים. ומי שמתחזר, לא ביחס לבנקים האחרים החזירים, אלא ביחס למצב האמיתי- סופו להפוך לחזיר. ממש כמו בפינוקיו. ועל כן, האחריות היא בהחלט לא רק על מבנה הבנק, אלא גם על המנהלים, הדירקטוריון ובעלי המניות, ובכל זמן נתון. רזרבות הבנקים נמוכות. זו דעה כמובן, אך תוכלו לשפוט בעצמכם. וכאן המקום להפנים שהבנק שומר מעט מאוד מהכסף שמופקד אצלו, על אף שההגיון הבריא קובע שזה אמור להיות בדיוק הפוך.

דבר נוסף שרצוי להדגיש, הוא שרזרבת הבנקים היא לא מתוך סך החשבונות או האנשים כפי שאנו מתבלבלים לחשוב. הרזרבה היא מתוך הכסף שמופקד. מתוך הפלוס. וכמה יחידי סגולה יש כיום שמחזיקים יחדיו את הלוואותיהם של כל השאר? איך היו נוהגים אותם הלקוחות, אם המידע על הסכומים בחשבונות השונים בבנק ועל ההלוואות היו גלויים?

מאז הקורונה, רזרבות הבנקים ירדו בארץ לבין 0-6% בלבד, ובארה״ב, ל 0%.

המשמעות היא, שאם אתם בעלי חשבון בנק בארה״ב למשל, הבנק יכול להגיד לכם שאין לו את הכסף שלכם כשאתם באים למשוך.

ואכן, הדיווחים על אנשים שבאים למשוך מזומן, גוררים אותם ימים, שולחים אותם לסניפים המציעים שירותי קופה שהולכים ונעלמים בקצב מסחרר,

ולבסוף- נותנים להם שבריר ממה שביקשו- הולך ועולה.

ולא רק בארה״ב... אתם יכולים לשאול אנשים שהתנסו בכך ולחפש ברשתות החברתיות.

כי בחדשות- זה לא מדובר.

(ולמה באמת? אשאיר זאת לכם לחשוב)

אז למה, כשהבנקים על סף קריסה, רזרבות הבנקים החוקיות יורדות במקום לעלות?

ההגיון אומר הפוך. שצריך להעלות את הרזרבות כדי להבטיח את הכספים שהופקדו. והתשובה היא - כי אין ברירה. התשובה היא שהבנקים בכלכלת הכספים המומצאים שלנו, נועדו לקריסה מלכתחילה.

כל שנותר, הוא לנהל את את המהלך.

ובקורונה- התחיל מהלך הפיצוץ המבוקר של פירמידת הכלכלה האנושית כולה, שגם היא כמובן, ממש כמו הבנקים שהיא מכילה בתוכה-נידונה לקריסה משכבר הימים. 

ההחלטה להוריד את רזרבות הבנקים, היא ההחלטה לעכב את הקריסה, במהלך שאין חזרה ממנו. לעכב עד מתי? עד שיש תשובה ופתרון בצורה של מוסדות מסוג חדש וכמובן-כספים ומטבעות מסוג חדש.

אין ריק. הכלכלה החדשה כבר כאן, והמעבר אליה כבר מתבצע. והמעבר הוא עולמי. בין אם זה בהובלה אישית של אנשים שבוחרים לעשות זאת עבור עצמם, ובין אם זה יחד עם העדר ובחווית הקריסה- שעוד לפני שרבים מודעים לה, כבר גרמה לכך שרוב הישראלים לא מסיימים את החודש והמחירים רק עולים ועולים. ועכשיו כבר בקצב ששוחק לנו את הכסף באחוזים מטורפים.

עד מתי השחיקה המטורללת של כח הקניה שלנו?

עד שיפנימו כולם שהשקל- כבר מת.

כשמתבצעת החסימה בוייטנאם- ואנשים תוהים למה הברוטליות החותכת הזו, ואיך זה שהממשל מאפשר לעצמו לנהוג כך מול ההמונים, 

זה כי הרבה יותר גרוע מבחינת הרשויות והבנקים- הוא שאנשים יגלו את המצב האמיתי.

שהכסף שהלוו לבנקים- ברובו המוחלט לא הולך לחזור לאף אחד. 

שהכסף לא שם.

אנו רגילים לדמיין שבהלה לבנקים נראית כמו סצינה ממרי פופינס-

כשכולם בבת אחת. האמת היא מציאותית בהרבה:

מספיק שבריר מהקומץ שנמצא בפלוס שימשוך את כספו למזומן. מספיק גם אחרים, שלא מהקומץ. כי הבנק הרי נותן מזומנים גם למי שבמינוס. לפחות לבינתיים..

הבעיה שישנה בעולם כעת, היא בעיה של נזילות.

מרביתם המוחלטת של הכספים -הם הבטחות של החזרי הלוואות וחובות ולא כסף אמיתי ונזיל.

(וזה עד כמה שאפשר לקרוא לדפים האלה כסף אמיתי כמובן...)

בנוסף כאמור, הקלות שבהוצאת מזומנים בסכומים גדולים הולכת ויורדת,

ואין לרובנו דרך לדעת זאת, אלא מתוך ניסיון אישי או ניסיונם של אחרים.

וככלכלנית שמלווה אנשים רבים בבניית האסטרטגיה הכלכלית שלהם, זכיתי ללמוד הרבה מנסיונם המאכזב לצערי...

ולפעמים, זה לא האנשים שמחליטים ברגליים, אלא המוסדות. כפי שראינו בוייטנאם. ולפעמים, דברים גם מתנפצים גם באופן הרבה פחות מנוהל...

ווייטנאם אגב, היא לא הראשונה.

ורצוי לציין, בהחלט גם לא תהיה האחרונה. היא לא יכולה להיות לאור המצב.

ומה איתנו פה?

ואיך זה יכול להיות שבמצב הזה שאנו למדים עליו כעת, הבנקים בישראל מראים רווחי שיא?

ומה קשור מצבו של וייטנאמי אלינו?

האם באמת משנה שיטת הממשל כשהאמת היא שהכסף הלך לו ממזמן?

הבעיה בעולם היא בעיית נזילות כאמור.

למוסדות אין כסף, והמעבר לדיגיטל כאן בין השאר, בכדי לטשטש זאת.

כמה כח ישאר בידי בעלי השליטה?

כמה בידי האנשים?

זאת ההמונים יחליטו. וברגליים.

תהיו ערניים,

ובהצלחה לכולנו יחד,

עדי

---

TLDR:

זו תקופה מטורפת לחיות בה. הכל בכאוס מסביב ותשתית העולם הישן מתפרקת ברעש גדול.

אך בשקט בשקט, צומחת לה התשתית החדשה של המערכת הכלכלית והפיננסית העולמית.

אותה מערכת שקובעת איך אנחנו מתקשרים עם כל אדם וגורם בהקשר של ערך ובעלות.זו שקשה לנו לדמיין אחרת ממנה.

בלתי נתפס? נשמע מוגזם?

השינוי העצום הזה, המנוהל בקפידה כבר עשור לפחות, מתוקשר לנו מרבית תושבי העולם, לאט ובטפטופים.

 מי שישכיל לזהות את ההפיכה העולמית, יוכל לשחק אותה בגדול.

רוצים להבין עוד?

מוזמנים לעקוב אחרי המאמרים שלי ושאר התכנים, ללמוד על קריסת העולם הישן, על המעבר מכלכלה אנלוגית לתשתית דיגיטלית מבוזרת ועולמית, ועל המשמעויות מרחיקות הלכת הכרוכות בכך.

ידע הוא כוח, כוח אדיר.

מוזמנים להצטרף לקבל מייל כשיש לי משהו משמעותי להגיד, לשמוע על הרצאות פתוחות קרובות, ועל מוצרים חדשים באתר. ההרשמה בעמוד הראשי של האתר, למטה.

עדי שמש

כלכלנית ואסטרטג לניהול פיננסיים