כלכלת החוב האנושית - חלק ראשון

נכתב ע״י עדי שמש, כלכלנית ואסטרטג לניהול פיננסיים,

פורסם לראשונה ב: 17.9.25

 כלכלת החוב האנושית - חלק ראשון

הסיפור על כלכלת הכסף שגדל על עצים של אחרים, שכולנו לא רק מסכימים לו, אלא גם מוכנים להשתעבד עבורו- מאת עדי שמש 

הכלכלה שכולנו חיים בה נקראת ״כלכלת חוב״. זה שם רשמי, שמלמדים אפילו באוניברסיטאות, ובטח שלא המצאה שלי. מה לא מלמדים באוניברסיטאות? את המשמעות שלה. וזה מה שנעשה כאן.

מי שישקיע את תשומת הלב והזמן להבין- ירוויח.

- מוזמנים להפיץ ולעזור לאחרים! -

כדי להתחיל ולהבין כלכלת חוב, רצוי להתחיל מתנאי הבסיס, והוא-קיומה של כלכלה שבה יש הסכמה שדפי נייר לדוגמא, נחשבים בכלל לכסף. למה שאנשים יסכימו לקבל דפי נייר כתשלום על שכרם?

או יותר קיצוני- מספרים דיגיטליים דמיוניים? 

השטרות המקוריים נוצרו כשטרות חוב.

כלומר-חוזים שמשמעותם שהמחזיק בהם, יכול להגיע איתם ולדרוש משהו תמורתם.

נתתם לצורף הכפר לשמור לכם את הזהב? אין בעיה.הוא יכתוב לכם על פתק שהוא חייב זהב כנגד הפתק, ועם הפתק תוכלו לבוא לאסוף בכל שלב.צריכים לשלם על פרה או שתיים?תוכלו ללכת לצורף כדי למשוך את הזהב שלכם לצורך כך, אבל יותר קצר ויעיל פשוט לתת לרפתן את הפתק שהוא שטר החוב שהוא שטר. עם השטר, יוכל הרפתן לאסוף את הזהב מהצורף אם ירצה, או להמשיך לשלם איתו הלאה מאחרים.

נהדר. הגענו למצב שאנשים מוכנים לקבל דפי נייר במקום סחורות אמיתיות.

וכך נולדים להם הבנקים.  

הבנקים המקוריים במסופוטמיה, באלף השלישי שלפני הספירה

והבנקים המודרניים יותר- בפירצה באיטליה, במאה ה 12-13 לספירה.

המנגנון הזה, שאינטואיטיבית כנראה שכל אחד מאיתנו היה מעדיף שיצא מהחוק, לא רק שלא נפרד מעולמנו, אלא מאומץ בחום לחיק החוק.

היום לבנקים יש את הכח בישראל לשמור רק 10% מהכסף שמפקידים אצלם (10% מתוך מי שמצליח להיות בכלל בפלוס. כן?) ובארה״ב- לפי החוק לבנק אין שום מחוייבות לשמור שום סכום שהוא.

איך הגענו לשם?זה למאמר אחר על סיפור התהוות כלכלת החוב שלנו.

לאן אנחנו הולכים?

שאלת השאלות! מוזמנים לבוא ולהזמין אחרים למאסטרקלאס בזום כדי לשמוע!

shemesh.adi.financial.institute/event-list

(בהרשמה מראש) ובמאמר הזה?

נסביר בכלל מה היא כלכלת חוב, ומה משמעותה המצמררת.

(ואל דאגה, מתוך הדברים גם נבין מה אפשר לעשות ברמה האישית, ולאן אפשר לשאוף ברמה הקולקטיבית).

מה זו כלכלת חוב?

כלכלת חוב היא כלכלה בה הכסף, לא נוצר ככסף. 

הכסף נוצר כחוב. 

כשאנו מעבירים כסף בינינו, לרוב, אנחנו בעצם מחליפים חובות.

אך לפני שנסביר עליה, בואו נדבר על כלכלה בה הכסף גדל על העצים. או יותר נכון- על עץ אחד או עצים בודדים, שרק למעטים יש גישה אליהם, ולאחרים לא חוקי לגדל בה עצים כלל.

הכלכלה שלנו היא כלכלה בה יש גוף מרכזי שמנפיק שטרות או מספרים על המחשב- שלא מגובים בכלום.

לגדל כסף על עץ זה יותר מאתגר מלקחת דף נייר ולהגיד שמעכשיו הוא שווה משהו.ובכלכלה שלנו כיום, יש גוף פרטי שכל העולם כולו משתמש בדפי הנייר ובמספרים על המחשב שהוא ממציא.

כדי להבין אינטואיטיבית, דמיינו משחק מונופול. 

באיזשהו שלב רוב הנכסים נקנו, והכסף בידיים של השחקנים יחד הולך ועולה. 

בשלב הזה, אנשים מוכנים לשלם הון עתק על בית מסכן בעיר לא משהו.סכום שבמקור לא היו מוכנים להוציא על רחוב שלם בעיר נחשקת. 

אז כשיש הדפסת יתר של כספים - נוצרת עליה במחירים. היא הגורם היחיד שגורם לעליות מחירים רוחביות במשק כלשהו.איך תשימו לב?כשיש עליית מחירים, תשאלו את עצמכם אם זה רק בתחום מסויים שמושפע מההיצע והביקוש למשל, או בכל תחום מתחומי חיינו כמעט. 

פעם אגב, בשנות ה-70, זה עוד זכה למיתוג ״תיאוריית קונספירציה״.

כיום, כבר מלמדים זאת באוניברסיטאות.כי אי אפשר היה להמשיך ולהכחיש כשיש מסה קריטית של אנשים שמבינים זאת.

אז הבנו מה זה אומר גוף מרכזי שמנפיק כספים ומה משמעותו.

האם זו הכלכלה שלנו?

לא. 

הכלכלה שלנו היא שלב אחד קדימה.

נתחיל מדוגמא לכלכלה שתוארה כאן למעלה. דמיינו יריד יד שניה בבית ספר.

והמורה הכינה מראש שטרות לכולם להשתמש ומחלקת ביניהם. 

הכסף הזה, יהיה תקף כל עוד היריד מתקיים. אחרי היריד- כבר אין מה לעשות עם הכסף הזה והוא לא שווה יותר כלום מבחינת התלמידים.

דמיינו שהמורה, נותנת את השטרות, ואומרת לילדים להחזיר לה בסוף.

הגיוני לא? שיהיה לפעם הבאה. שלא תהיה ההבנה שהשטרות לא שווים יותר כלום, והערך של התלמידים לכסף ישמר.

ועכשיו לכלכלת החוב שלנו: 

עכשיו דמיינו שהמורה, נותנת את השטרות, אומרת לילדים להחזיר לה בסוף,

אבל דורשת גם ריבית.

היא נתנה לכל ילד 10, עכשיו היא מבקשת חזרה 11.

הגיוני?

כבר לא.

מאיפה שיהיה לילדים כסף להחזיר למורה שהיא מעולם לא נתנה?

לא יהיה להם לעולם.

האם מישהו מהילדים יכול להצליח? בוודאי! הוא יכול להרוויח מספיק מהילדים האחרים.

אבל!

רק האחד על חשבון השני.

אם יש עשרה ילדים שחייבים עכשיו 10 שקלים יחד שלא קיימים כלל, 

מישהו אחד לפחות הולך להישאר עם חוב שלא יוכל להחזיר.

ואם המורה תמשיך להמציא ולחלק כך כספים- 

החוב הזה הולך להמשיך ולגדול.

10 שקלים נוספים לכל ילד- ועכשיו החוב של כל אחד הוא 2 בממוצע.

כך גם הכלכלה שלנו: 

עם הזמן, החוב הולך וגדל, וככל שפירמידת החוב הולכת וגדלה, יותר ויותר אנשים נופלים לתוך חוב שלעולם לא יוכלו להחזיר.

והשאר? מצליחים אך ורק על חשבון אלו שנפלו.

וכולם יחד-הולכים ומצטמצמים מבחינת מה שהם יכולים לקנות עם הכסף שלהם ששווה פחות ופחות כמו במשחק המונופול.

במילים אחרות:

כולנו גלדיאטורים מודרניים שהזירה הולכת ונסגרת עליהם.

ולבסוף-קריסה. כי הרי זו פירמידת הונאה בהגדרה!

אבהיר כאן:

אין שום גורם אחר לעליית מחירים גורפת!אפילו לא מלחמה, אפילו לא בידוד עולמי.כי תמיד כשיש הזדמנות עסקית, יש מי שיקפוץ לקחת אותה לידיים.כשההזדמנויות לא משתלמות- הן כלל לא הזדמנויות ונוצר חור בכלכלה.חור שבין הביקוש להיצע שלא מצליחים להיפגש, חור של מה שלא מייצרים בעקבות כך ואין לאנשים לצרוך לפיכך.

לגבי הצמצום ביכולת הצריכה,

הדפסות הכספים הן גורם מרכזי, אך לא היחיד.אבל הוא הבסיס ללא ספק.ולגבי מיסוי והגורמים הנוספיםהאחראים לצמצום יכולת הצריכה של כולנו:במאמר אחר :)המשיכו לעקוב.

אז מה תפקיד המלחמה? למה בידוד עולמי?שאלה מצויינת. מפצירה בכם להרהר בה. 

במה תלויה קריסתה של פירמידת הונאה?

פירמידת הונאה יכולה להחזיק מעמד כל עוד נכנס כסף חדש למערכת,כשהכסף החדש צריך להיות גדול מסכום ההתחייבויות שבאים לגבות בסחורות, שירותים, אדמות, בתים וכל דבר שהוא אמיתי.

איך שרשרת החוב עובדת ומה חלקנו בה?

למה אנחנו לא שמים לב שכולנו חיים בפירמידת הונאה?

מתי התחילה כלכלת החוב?

מה זה אומר קריסה של כלכלה? 

כל זאת ועוד בפעם הבאה.

אך בינתיים, הבטחתי ואקיים: 

מה אנחנו יכולים לעשות בינתיים?

שימו לב לחובות שלכם. שימו לב למה הם צמודים. אם הם צמודים לדברים שאין לכם שליטה עליהם- היזהרו.אין לכם שם שליטה בעצמכם,ואתם לא יודעים עד כמה העניינים יכולים לצאת מכלל שליטה.פעלו לשנות זאת.אנא קחו בחשבון שצמצום בעיה, לא בהכרח פותר אותה. לא מכבים שריפה גדולה עם דלי מים בודד.

ואת הכספים חייבים לכם- קרבו אליכם. הכספים שנתתם למוסדות- הם לא לשמירה אלא אם הם בנאמנות.גם הם הלוואה, שהפעם נתתם אתם.אבל ללא שיעבוד או בטחונות, ובתנאים לא משהו בכלל… 

תהיו ערניים,

ובהצלחה לכולנו יחד,

עדי

---

TLDR:

זו תקופה מטורפת לחיות בה. הכל בכאוס מסביב ותשתית העולם הישן מתפרקת ברעש גדול.

אך בשקט בשקט, צומחת לה התשתית החדשה של המערכת הכלכלית והפיננסית העולמית.

אותה מערכת שקובעת איך אנחנו מתקשרים עם כל אדם וגורם בהקשר של ערך ובעלות.זו שקשה לנו לדמיין אחרת ממנה.

בלתי נתפס? נשמע מוגזם?

השינוי העצום הזה, המנוהל בקפידה כבר עשור לפחות, מתוקשר לנו מרבית תושבי העולם, לאט ובטפטופים.

 מי שישכיל לזהות את ההפיכה העולמית, יוכל לשחק אותה בגדול.

רוצים להבין עוד?

מוזמנים לעקוב אחרי המאמרים שלי ושאר התכנים, ללמוד על קריסת העולם הישן, על המעבר מכלכלה אנלוגית לתשתית דיגיטלית מבוזרת ועולמית, ועל המשמעויות מרחיקות הלכת הכרוכות בכך.

ידע הוא כוח, כוח אדיר.

מוזמנים להצטרף לקבל מייל כשיש לי משהו משמעותי להגיד, לשמוע על הרצאות פתוחות קרובות, ועל מוצרים חדשים באתר.

עדי שמש

כלכלנית ואסטרטג לניהול פיננסיים