אז כמה נראה לכם שבאמת עולה הדירה שלכם?
- Adi Shemesh
- 23 במאי 2025
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 5 באפר׳
נכתב ע״י עדי שמש, כלכלנית ואסטרטג לניהול פיננסיים,
פורסם לראשונה ב: 23.5.2025
הסיפור מאחורי העלויות הדמיוניות של הדירות והבתים
- מוזמנים להפיץ ולעזור לאחרים! -
המדינה מחזיקה בכ 93% מהקרקעות במדינה, והיא המחליטה על כמות הקרקעות שמשווקות לשוק.
היא גם מחליטה להזכירנו- על ערים חדשות, פיתוח תשתיות ותחבורה.
ראינו כמה מהר מודיעין נבנתה. נכון?
כיום רק 7% משטח המדינה מוגדר כשטח בנוי או מיושב בפועל.
אז מה קורה פה?
שילוב אינטרסים של המדינה, הקבלנים, חברות הביטוח והבנקים.
איך זה קורה?
לא צריך שתהיה ישיבה סודית.
מספיק להבין את האינטרסים והיחסים של כל אחד.
1. מהי אחריות המדינה?
בשורה התחתונה- המדינה היא האחראית הבלעדית למחירים.
השאר הם משתפי הפעולה.
אנו רגילים להסתכל על ביקוש כגורם המוביל את המחירים בשוק.
במקרה הטוב, אנו נזכרים שגם ההיצע, שבמקרה זה נקבע לחלוטין ע״י המדינה-
אחראי גם הוא על המחירים.
אך המציאות שרובנו אפילו לא מעלים על דעתנו-
היא שהביקוש וההיצע הם הסחת הדעת פה.
המדינה היא השולטת היחידה במחירים.
הקובעת באופן בלעדי.
והיא עושה זאת דרך חוקים המייצרים ומשמרים מונופוליים ודרך כלים רבים נוספים.
כשהכלי העיקרי הקובע את מחירי הדירות הוא המיסוי ומבנה המיסוי.
זה מוביל את הקבלנים הגדולים מספיק בכדי להשתתף במשחק הזה בכלל,
לשלם ביוקר ואז לגלגל את העלות ואת החוב לצרכן.
ככל שיש פחות דירות למכירה, ככל שהדירות למכירה מצומצמות לשטחים קטנים יותר וככל שהעלויות גבוהות יותר - רווחי המדינה גבוהים יותר.
2. הבנקים -
כדי לממן את הבניה, הקבלנים נעזרים בבנקים. שעוזרים רק אם יש בטוחות- כלומר ביקוש לדירות חדשות או מחירים שעולים.
ממה הם מרוויחים? מריביות גבוהות.
וככל שאנשים פחות יכולים להרשות לעצמם את הנכס- הריביות גבוהות יותר..
3. מה לגבי הקבלנים?
הם כמובן מרוויחים מרווח יזמי גבוה. במיוחד כשהשוק הזה הופך ונהיה ריכוזי. למשל- אם פעם היה משתלם לבנות בית לבד בארץ- היום עם כל המיסים וההיטלים- זה כבר יוצא יותר יקר מבית מקבלן.
4. ואז יש את חברות הביטוח.
איך מבטיחים שרוכשי הדירות יעמדו בתשלומים שלהם? ביטוח חיים על המשכנתא.
שיוצר כמובן תזרים הכנסות קבוע לחברות הביטוח.
אז במקרה שאנשים לא עומדים בתשלומי המשכנתא- הכספים יוצאים מחברות הביטוח אל הבנקים.
על חשבון מה? זה כבר נושא אחר, לא לקטע הכתיבה הזה.
אז יש לנו פה 4 גורמים, שהאינטרס של כולם הוא מחירים גבוהים לכולנו.
כמה גבוהים?
כל לוקחי המשכנתא מתחרים עם הלקוחות האחרים מי מוכן לתת יותר שנים מחייו בעבודה למען דירה.
ולממן רווחים למדינה, לקבלנים, לבנקים ולחברות הביטוח.
על מה?
לא על העלות של הזמן, תשומת הלב והחומרים. אלא על מרובע הקסמים הזה.
מוזמנים לקרוא את מאמר ההמשך- "איך המדינה קובעת בלעדית את מחירי הדירות?"
כאן:
מה כן ניתן לעשות?
לא לקפוץ מעל הפופיק' ולא לקחת התחייבויות שלאף אחד אין מושג אם בכלל יוכל לעמוד בהן.
ולהבין גם את חלקנו בעניין.
אם אנשים לא היו מתחייבים לכספים שאין להם, המחירים כאן היו נראים אחרת לגמרי.
והמחירים הגבוהים האמיתיים- הם הזמן שאנו נאלצים לתת לעבודה במקום לרווחה שלנו ושל משפחתנו.
בהצלחה רבה לכולנו!
עדי שמש
TLDR:
זו תקופה מטורפת לחיות בה. הכל נראה בכאוס מסביב ותשתית העולם הישן מתפרקת ברעש גדול.
אך בשקט בשקט, צומחת לה התשתית החדשה של המערכת הכלכלית והפיננסית העולמית.
אותה מערכת שקובעת איך אנחנו מתקשרים עם כל אדם וגורם אחר בהקשר של ערך ובעלות. זו שקשה לנו לדמיין אחרת ממנה.
בלתי נתפס? נשמע מוגזם?
השינוי העצום הזה, המנוהל בקפידה כבר עשור לפחות, מתוקשר לנו מרבית תושבי העולם, לאט לאט ובטפטופים.
מי שישכיל לזהות מה קורה ולרכוש את הידע בנושא, יוכל לשחק אותה בגדול.
מוזמנים לעקוב אחרי בבלוג, להיכנס לאתר, וללמוד על המעבר של הכלכלה העולמית מתשתית אנלוגית לתשתית דיגיטלית מבוזרת, ועל המשמעויות הכרוכות בכך.
ידע זה כוח, כוח אדיר.
מוזמנים להצטרף לקבל מייל כשיש לי משהו משמעותי להגיד, לשמוע על הרצאות פתוחות קרובות, ועל מוצרים חדשים באתר.
עדי שמש
כלכלנית ואסטרטג לניהול פיננסיים
